פוגרומי אודסה

חברי גדודי העבודה היהודית (הבונד) עם גופות חבריהם שנהרגו באודסה בעת המהפיכה הרוסית בשנת 1905

פרעות אודסה או הפוגרומים באודסה היו סדרה של פוגרומים כנגד יהודים בעיר אודסה שהייתה שייכת לאימפריה הרוסית (מאז קבלת העצמאות באוקראינה). אירועים אלה התרחשו בשנים 1821, 1859, 1871, 1881, 1886. הפוגרום האחרון והגדול ביותר בהיקפו התרחש בשנת 1905.

אודסה היא עיר נמל על חוף הים השחור ואוכלוסייתה האתנית כללה יוונים, יהודים, רוסים, אוקראינים ובני לאומים נוספים.

פרעות מוקדמות - הפוגרומים הראשונים

בשנת 1821 ושוב בשנת 1859 הותקפו יהודי העיר בידי המון נוצרי אורתודוקסי יווני בעקבות מתח בין שתי הקהילות המשמעותיות בעיר. יש חוקרים הטוענים שהייתה קיימת גם יריבות כלכלית בנוסף לעוינות הדתית. בשנת 1821 (ה'תקפ"א) הקהילה היוונית, צאצאי מייסדי העיר, תמכו בהפיכה ביוון שלחמה באותה תקופה על עצמאותה. באיסטנבול (קונסטנינופול) פרצו פרעות בידי המוסלמים נגד הנוצרים היוונים. פטריארך הכנסייה נתלה ביום הפסחא, ויוונים רבים נרצחו בטבח קונסטנטינופול של 1821. יהודי אודסה והיהודים בכלל הואשמו בתמיכה ונאמנות לשלטון הטורקי עות'מאני כחלק מעוינותם כביכול לנצרות ופולחן הפסח הכולל כביכול פגיעה בנוצרים, ובכלל זה הואשמו ברצח הפטריארך. 14 יהודים נהרגו ובתי עסק ניזוקו יחד עם רכוש פרטי רב.

בעקבות מלחמת קרים שהסתיימה בשנת 1856, השתנו תנאי המסחר ונתיביו, וסוחרים יוונים רבים ששלטו עד אז ביצוא הדגן מהנמל ירדו מנכסיהם, וסוחרים יהודים החליפו אותם. הצאר אלכסנדר השני שעלה לשלטון בשנת 1855 התיר ליהודים לגור מחוץ לתחום המושב ושחרר אותם מחטיפות הילדים לצבא, יחד עם חיובם ללמוד רוסית וניסיונות לבולל אותם כנאמנים לממלכתו. בתגובה, ועם החרפת המשבר הכלכלי, העוינות ליהודים הלכה וגברה, ובמהלך הפסחא בשנת 1859 הושמעה עלילת דם בכנסייה היוונית, ושוב הותקפה האוכלוסייה היהודית באשמת פולחן הכולל רצח נוצרים. העיתונות המקומית כינתה זאת קטטה בלבד וטענה שמקורה במלחים יוונים שיכורים שהגיעו לנמל אחרי מסע ימי ארוך. אין מידע לגבי מספר הנפגעים והיקף המהומות.

פרעות תרל"א הפוגרום בשנת 1871

תמונת משנת 1919 של אחד המקומות המותקפים בפרעות תרל"א 1871

הפרעות באודסה בשנת תרל"א - 1871 הן הראשונות שקיבלו את הכינוי פוגרום - שמשמעותו ברוסית השמדה. ההתקפה החלה לאחר שמועה שיהודים השחיתו את הכנסייה היוונית או את בית הקברות היווני בחג הפסח. התקפה זו נערכה כנראה בחסות השלטון המקומי ואולי גם בחסות השלטון המרכזי. הפרעות ביהודים תועדו בשנים-עשר ציורים בידי הצייר ואסילי וכרינוב. נהרגו שישה יהודים, עשרים ואחד נפצעו ויותר מאלף עסקים ובתי יהודים ניזוקו. בעקבות מתקפה זו משכילים רבים וביניהם יהודה לייב פינסקר ופרץ סמולנסקין שינו את דעתם ועברו מתמיכה בהתבוללות ואזרחות כלל-עולמית בלא הזדהות לאומית, לתמיכה בציונות.

נטען שהפוגרום היה בחסות השלטון הרוסי המקומי בעיר ובעידודו, בחשדם שהיהודים אינם נאמנים לרוסיה. באחת התמונות שצוירו, נראה מושל העיר על מרפסת ארמונו וכן פרש צבאי וקהל אזרחים לבושים חגיגית הצופים כולם מהצד ביוונים התוקפים סוחרים יהודים ומשליכים את חפציהם וכובעיהם לכל עבר. בהתבוננות מחודשת בתמונות בידי החוקר רוברט וינברג הוא מסיק שהשוטרים היו עסוקים דווקא בפיזור המהומות והגנה על האוכלוסייה היהודית.

עם השנים הפך הדיווח על פוגרום זה, מהאשמת השלטונות בהשתתפות או בעידוד המהומות והטבח, להקטנת חלקם של היוונים עצמם, וטענות לגבי השתתפות רוסים ואוקראינים רבים בהתקפה.

לאחר הפרעות, החל גל הגירה ועזיבת יהודים לערים וארצות אחרות ובראשם לארצות הברית ולארץ ישראל. גל זה התגבר במיוחד לאחר רצח הצר ופרעות שנערכו בדרום רוסיה בשנת 1882 אך לא הגיעו לאודסה. עם זאת, בשנים שלאחר מכן גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר, בעיקר בעקבות חוקי מאי 1882 שאסרו מגורי יהודים בכפרים.

פרעות אודסה תרמ"ו - הפוגרום בשנת 1886

בשנת 1881 (תרמ"א) בעקבות רצח הצאר אלכסנדר השני, תפיסת יהודים שהיו מעורבים ברצח ובראשם חסיה הלפמן, וכן נאום אנטי יהודי של יורשו, בנו אלכסנדר השלישי ומינוי שר פנים עוין ליהודים, ניקוליי איגנטייב, פרצו מהומות ותקיפת יהודים בכל רחבי דרום הממלכה, אך אלו לא הגיעו לאודסה. הפרעות כונו סופות בנגב. מתוך למעלה ממאה (יש הסופרים אף יותר מ-250) מקרים של מהומות בערים השונות, נרצחו לפחות חמישים יהודים במהלך ארבעה ימים באפריל ושלושה ימים במאי. בדצמבר אותה שנה היו פרעות מאורגנות יחד עם חיילים בעיר ורשה. המתח באזור לא שכח. במאי 1882 נחקקו חוקים נגד יהודים בידי שר הפנים שאסרו עליהם מגורים בכפר, הפקיעו את חוקיות שטרות החכירה שבידיהם, ואסרו עליהם את המסחר ביום ראשון, היום בו הגיעו האיכרים לשוק. בקייב היה פוגרום בשנת 1885, ובשנת 1886 הגיעו המהומות לאודסה, אך אין מידע לגבי התקפה זו. בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי נמצא תיעוד מקורי במסמכי השלטונות של אודסה לגבי פוגרום זה ופרעות נוספות שנערכו ביהודים. ייתכן שהיה קשר בין הפרעות הללו למשפט מתוקשר במהלך השנה הקודמת, בו הואשם איש שסייע ליהודים להתחמק מן השירות הצבאי.

פרעות המאות השחורות - פוגרום 1905

בעקבות מהפכת 1905, שבה נאלץ הצאר ניקולאי השני להעניק זכויות אזרחיות ופוליטיות לעם (מניפסט הצאר), התנקמו אנשי הריאקציה ביהודים וערכו פוגרומים בערים ועיירות רבות, לרוב בעידוד הממשל, במה שכונה בשם פרעות המאות השחורות.

הפוגרום באודסה ב-1905 (ב'–ו' בחשוון ה'תרס"ו) היה החמור ביותר בהיסטוריה של אודסה וברחבי האימפריה הרוסית כולה. המשטרה דיווחה כי לפחות 400 יהודים ו-100 לא יהודים, נהרגו בפוגרום וכ-300 איש, רובם יהודים, נפצעו. יותר מ-1,600 בתי יהודים, דירות וחנויות ניזוקו. נתונים רשמיים אלו המעיטו ללא ספק בהיקף האמיתי של הנזק, ומקורות אחרים העידו על מספרים גבוהים משמעותית של הרוגים ופצועים. למשל, העיתון היהודי Voskhod דיווח כי יותר מ-800 יהודים נהרגו וכאלף נפצעו. לא הייתה עיר אחרת באימפריה הרוסית באותה העת שבה נראו רמות הרס ואלימות כה גבוהות.

מאז 1871, נטען שהפוגרומים בוצעו לעיתים קרובות תוך שתיקה, בתמיכה או בעידוד מצד רשויות הצאר. במהלך הפוגרום של 1905 נמצאה עדות המורה על כך שהצבא תמך בהמון הפורע באופן פעיל, ושאנשי השלטון אף היו בין הפורעים. הבולשביק אוזיפ פיטניצקי היה עד ראייה ותיאר זאת כך:

...שם חזיתי במראה הבא: חבורת גברים צעירים, בני 20–25 וביניהם שוטרי חרש בבגדים אזרחיים ואנשי המשטרה החשאית האוכרנה, עצרו ואספו כל מי שנראה כיהודי - גברים נשים וילדים, הפשיטו את בגדיהם והיכו אותם ללא רחמים... ארגנו מיד קבוצה של מהפכנים חמושים באקדחים... רצנו אליהם וירינו בהם, והם ברחו. אך לפתע הופיעה בינינו לבין הפורעים שורה מוצקה של חיילים חמושים עד עור שיניהם ופניהם אלינו. אנחנו נסוגנו. החיילים הלכו, והפורעים יצאו שוב. הדבר חזר על עצמו כמה פעמים. הוברר לנו ללא ספק שהפורעים פועלים יחדיו עם הצבא.

— הדרך אל המהפיכה, אלן ווד

עד נוסף הוא הסופר היידי מנשה הלפרן שהגיע לאודסה בזמן הפוגרום כדי לחלץ את אשתו ובנו, ונחלץ בעצמו מניסיון של נהג העגלה בה נסע להטותו לכיוון הפורעים. הוא פגש שם את חברו, הסופר יהודה שטיינברג. הלפרן תיאר את מה שהוא ושטיינברג ראו כך:

פגשתי את יהודה שטיינברג ויחד איתו ביקרתי בבית הקברות בו היו מונחים 363 הרוגים שחיכו לקבורה. ביקרנו גם בבית חולים בו שכבו יהודים ופורעים במיטות סמוכות. הראשונים נאנחו ובכו והפורעים השמיעו קולות של חרטה, קיללו קללות וטענות נגד הממשלה ששלחה אותם להרוג יהודים עבור 50 קופייקות לראש. ... בפקולטה לרפואה ספרנו חמישים פורעים מתים שנהרגו על ידי ההגנה העצמית של היהודים. שנינו, שטיינברג ואני החלפנו בינינו מבטים מרוצים. תופעה כזו הייתה חדשה בתולדות הפוגרומים.

— מנשה הלפרן, גווילים-זכרונות ותיאורים

קישורים חיצוניים

ציורי הפרעות

ציורי פרעות תרל"א באודסה, בידי הצייר ואסילי וכריינוב באתר בית התפוצות:

• בית וילנץ - מהומות לצד אזרחים אדישים. הפורעים אוחזים בדגל הכנסייה היוונית. ייתכן שהשוטרים הנראים בציור נלחמים בפורעים, או עוזרים להם. פינת רחובות רישלייבצקי - אלרניאודצקי
• בשדרות ניקולייבסקי - מושל העיר הגנרל קוצבו נראה עומד על המרפסת מתבונן בפרש צבאי וזוגות אזרחים לבושים חגיגית המביטים בעניין על יוונים התוקפים יהודים וזורקים את חפציהם וכובעיהם.
• פינת רחובות לנטרנובסקיה - רושלייסקיה יוונים אוחזים בצלב ודגל ומנפצים את תכולת חנות משקאות משכרים של יהודי. על המרפסת מעל דלת החנות עומדות אישה ובנותיה ואוחזים בסמלים נוצריים כדי להימלט מההתקפה. בשלט ההרוס רשום РПОДЖАПИТЕЙ РАСЖВО ЦНОЕИ НАВЫНОЬ - חנות משקאות, היכונו למבצע הנחות
• ברחוב היהודים - יוונים תוקפים זוג יהודי המנסה להימלט בעגלה מפוארת. ברקע נראים חפצים מושלכים מבניין מגורים וכיפה של בניין מפואר, אולי בית הכנסת ומאחוריו מגדל גבוה.
• הפרעות בשוק הישן - המון יווני פורץ אל חנות הטבק וחנויות נוספות בבעלות יהודית בוזז אותם ומשליך את תכולתן לרחוב. הצלב של הכנסייה היוונית מצויר על הדלת וחלונות של דוכנים וחנויות המקבלות הגנה. פרשים נראים מאחורי ההמון. בתמונה לא ברור אם הם חסרי מעש, או פעילים ואם הפעילות היא למניעת המהומות או הצטרפות אליהם.
• חנות ליד רחוב הדגים - נערים ובוגרים בלבוש נוצרי יווני מסורתי בוזזים ארגזי פירות מחנות של יהודי, פורצים אל דירת יהודים בקומה השנייה מעל לחנות, ומנפצים את חלונותיו. פרש עומד ומתבונן או אף מגן על הפורעים. רחוב נובו-רובנה (הדגים) בין רחוב פרוברטנסקה לרחוב יקטרונסקיה.
• ברחבה של כנסיית גרטשסנה - בכיתוב מופיע "יוונים תוקפים סוחרים יהודים" והמיקום, אך בתמונה נראית רחבה מגודרת ובמרכזה שולחן קצינים ועליו בקבוקי יין ומפקדים שיכורים, וברחבה חיילים מתעללים ביהודים בעוד פרשים וחיילים מונעים מהעוברים והשבים להתבונן בקורה בתוך המחנה.
• פרעות רחבת פריבוזנה - המוני אדם תוקפים לכל אורך הרחבה, יהודים מתגוללים על האדמה בעוד בוזזים אוחזים בחביות, ומשליכים אבנים אל בתי האנשים. בפינה הרחוקה נראה הבניין עם הכיפה הגדולה ומאחוריה המגדל שבתמונה מספר 2. במרכז התמונה המרפסת הנראית בתמונה מספר (יש לבחור את התמונה הבאה באמצעות החץ מימין. וראו המקום בימינו, באתר גוגל מפות, כולל מבט מהרחוב)
• מלון אלכסה עם חלונות מנופצים, עגלה מותקפת, יווני עצור בידי חייל והמון יווני צובא על העגלה. נראים שני יהודים קרועי בגדים המנסים להימלט מן ההמון, ופרש המניף את שוטו נגד היוונים התוקפים אותו.
• חפצים מושלכים מדירה בעוד גבירים מכובדים בכובעי צילינדר צופים מן הצד. (אתר מט"ח)

קישורים חיצוניים

• שיר ביידיש על פרעות תרל"א באודסה (סרטון יוטיוב)
• רשימות של מסמכים לגבי אודסה והפרעות שנערכו בה (באנגלית, אתר סודות אודסה)
• פרעות 1905 כולל צילום מתהלוכה של הפורעים, צילום פליטים ופצועים, וציור על פי צילום של הפרעות (בעברית, אתר רגעים היסטוריים)